איך לא מחזיקים במחלוקת?
מה לומדים מהפרשת חלה על תיקון חטא המרגלים:
אילו סוגי נבואה יש? איך מבחינים בין נבואת אמת ושקר? על המבט הנבואי:
למה מרחיקים טמאים מהמחנות השונים? מה כל הרחקה מלמדת אותנו לתקן בנו?
למה עם ישראל מתחלק לשבטים האם זה לא הפך האחדות?
שיעור שבועי קצר בפרשת השבוע מאת רבני תורה בציון
למה היה חשוב לתאר את יעוד הכסף שנתרם? ואם היה חשוב את למה לא תואר גם לגבי הזהב?
אם מרדכי קבע את פורים כיום טוב למה איננו נוהגים כך היום?
מה מקור האמירה "משנכנס אדר מרבין בשמחה" ומה הכוונה בה?
למה כל כך חשוב לעסוק בדיני ממונות?
השבוע אנו לומדים מפרשתנו איך עבודת ה' צריכה להיות גם מתוך רגש
למה לבן מצתדק מול צדיקים? האם הוא חוזר בתשובה, סתם צבוע, או שבכלל יש לו תוכנית גדולה יותר...
מהו סלע המחלוקת בינינו לאלו המתנגדים לגיוס? מה מוביל למחלוקות בכלל? נלמד מאברהם אבינו:
איך נהפוך את תשעה באב ליום גאולה:
בימינו לצערנו אנו מוצאים את עצמינו דואגים ומתפללים שתלמידינו ישובו בשלום מהחזיתות השונות. רש"י כיוון לכך ופירש את הפירוש הנודע "כל המלמד את
מה פירוש "כל ישראל ערבים זה לזה"? האם אני ערב גם לחטאים של אחיי? ואם כן, האם עליי לגעור באדם שחוטא?
המעמד המיוחד והמוזר של תענית אסתר שולח את רבותינו לחיפוש מרתק אחר משמעות התענית:
פרשת פקודי ומגילת אסתר יחד מראות לנו את התפקיד הגדול של התורה שבעל פה:
העולה הכהן והלוי יאלץ לעמוד זמן רב השבת, למה? על התכנית של ה' להרים את עם ישראל מבור חטא העגל:
על התכונה המיוחדת של משה רבנו שבגללה לא יכל לשמש ככהן גדול:
השליחות התמוהה של יתרו מעלה שאלות, ורש"י שולח אותנו בכמה מילים לחפש עומק גדול יותר:
מה מוביל את עם ישראל לקבל מצוות דווקא אחרי הנס במי מרה?
איך צריך להסתכל על המושג "תמונת ניצחון"? ננסה להבין מה באמת חשוב מהתבוננות ב"תמונת הניצחון" של יציאת מצרים:
איפה הכי כדאי להתפלל כשאין בית מקדש?
עניין "שלושת הספרים" שנפתחים בראש השנה הוא מאוד מבלבל ומעלה המון שאלות. מה הכוונה כאן?
האם בכלל צווינו על מצווה זו? מאיפה החובה מגיעה?
פרשת אשת יפת תואר היא פרשה מאוד קשה. איך התורה יכולה להתיר דבר כזה? יש כאן עומק:
למה יש הבדלים בין איך שמשה רבינו מתאר אירועים שקרו לאיך שהם תוארו על ידי התורה לפני? מה התורה מנסה להדגיש לנו?
למה עם ישראל מאבד את דרכו אחרי הכניסה לארץ? איך אנחנו יכולים לתקן?
מה בין מעשה פנחס לשבירת הלוחות? ואיך ניתן לשבח מעשים כל כך קשים?
איזה כוח יש באמת למילים? כמה צריך להזהר?
האם אדם באמת צריך להמית עצמו על התורה? או תורה או חיים? בואו נבין:
מה היה הוויכוח בין אהרן הכהן למלאך המוות? על הסוד שמאחורי הקטורת:
תורה עוברת רק בענווה. על ענוונותו של משה רבנו ושל הרב אדלשטיין זכר צדיק לברכה:
מי הם אותם ה"קטנים"? ולמה מתו תלמידיו של ר' עקיבא בלי שהוזהרו?
למה התורה יורדת לפרטים כל כך קטנים? ולמה מצורע צריך להתגלח?
האם מי שמאמין באמת לא צריך לפחד? מהו הבטחון בה'? "ויהי ידיו אמונה"
האם כל מהותו של עשיו הוא מרק אדום?? על עשיו, מרק, בפנים ובחוץ:
מי רוצה לביות בן עשרים לחטא? על מדרגות והתקדמות בחיים:
מה גורם לקב"ה להחליט שמשהו צריך פשוט להפסיק להתקיים?
מה אנחנו מבקשים מהקב"ה בימים אלו? מה הכי טוב לנו לבקש? בואו נבין:
פרשתנו נותנת לנו את אחד המלצות החשובות ביותר ליהודי בימי התשובה:
38 שנה מתוך 40 שנות הנדידה במדבר ישראל בכלל חנו! בשבח החניה והמנוחה:
בימי האבלות של בין המצרים יש לנו נטיה קצת "לעבוד על עצמנו" בענייני האבלות, צריך להזהר דלא לפספס את כל ההתחזקות שבאה מעצם האבלות:
בפרשתנו עם ישראל עובר את אחד השלבים המשמעותיים ביותר לקראת חיים עצמאיים בארץ ישראל. על השלבים הקשים של גיל ההתבגרות שכל אחד מאיתנו עובר עם ע
למה היו צריכים המרגלים ללמוד ממרים? אין הבדל בין המקרים? הכול עניין יחסי:
במגילת אסתר ובחיים בכלל, לכסף יש כוח מפלג גדול. פרשתנו מראה לנו איך להשתמש בו על מנת לאחד:
למה בניית מזבח הקטורת לא מוזכרת עם שאר הכלים בפרשת תרומה? על התפקיד המיוחד של מזבח הקטורת:
למה מגודל המאמרות יורדים לדברים כל כך קטנים ופשוטים?
האם שירת הים באה רק מתוך רגע שיא של שמחה? אז למה אומרים אותה כל בוקר?
למה המצרים היו צריכים לשלם ליהודים עבור המים? ומה העניין בצפרדעים? כמה שיעורים עמוקים לחיים:
איך מתמודדים עם התנהגות של נער? השיעור מיעקב אבינו יפתיע אתכם:
ממה יעקב כל כך ירא? מה היתרון הגדול של עשו?
מה מסתתר במילים "למה זה אנכי"? מה כל כך הפחיד את רבקה אמנו?
מה עוזר לאדם להפסיק לרוץ בין תחנה לתחנה בחיים ולהתחיל לחיות חיי משמעות? בואו נלמד משרה אימנו:
*לחיות מהפרשה - פרשת וירא - ובגויים לא יתחשב?* (7:48) מה צריך להיות היחס של עם ישראל לשאר העולם? אור לגויים או בכלל "לא יתחשב"? זה מה שאברהם
אברהם מסתיר את הקשר שלו עם שרה ברדתם למצרים. הייתכן שאברהם עשה זאת כדי לקבל מתנות? בואו נסביר:
"נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם" בדרך כלל אני נרתע מהכללות אבל כאן התורה מלמדת אותנו על היחס הנכון בין הפרט לכלל ומסתתר כאן שיעור עמוק לקראת יו
מצוות וידוי מעשרות היא מצווה מוזרה, למה להתוודות על מה שעשינו טוב?
מהי מידת המלכות ואיך היא הרימה והחריבה ממלכות?
מה כל כך קשה ביראה ולמה מצד שני משה רבנו מתייחס לחובה זו כל כך בקלילות?
ישנה אמירה בנוגע לתפילתו של משה רבנו שאיני יודע מה מקורה והיא בעייתית מאוד בעייני:
מה כל כך חמור בבקשת בני גד וראובן שמצדיק את הכינוי "אנשים חטאים"?
פרשתנו מראה לנו מה התכונה שהופכת את יהושוע לראוי להיות ממשיך דרכו של משה רבנו כמנהיג עם ישראל בכניסתו לארץ:
על השיעור החשוב שלמדו דור באי הארץ באחד מהאירועים הקשים לפני הכניסה והקשר לי"ז תמוז:
חז"ל מפרשים שאהרן הכהן היה מביא שלום בין אנשים בכך שהיה אומר לכל צד שהשני מצטער גם אם לא היה באמת. האם מותר לשקר כדי להשכין שלום?
השבוע אנו רואים שלפעמים הצעד החכם יותר הוא לא תמיד לתמוך בכיוון של בן או בת הזוג אלא להיות "עזר כנגדו":
עונש של ארבעים שנה במדבר?! למה כל כך הרבה? ומה הקשר לנסכים והפרשת חלה?
דרך סיפור מסבי זצ"ל אפשר להבין רעיונות חינוכיים חשובים מאוד העולים מפרשתנו:
פרשת קרבנות הנשיאים מוכרת לנו כפרשייה החוזרת שוב ושוב ושוב על עצמה. למה התורה לא מקצרת?
האם צריך ללמוד תורה או מספיק לתמוך באחר הלומד?
"וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ" אחדות ואחרית לאומית זה אידיאל יפה אך קשה מאוד לשמור. פרשתנו ושנת השמיטה מלמדות אותו איך מקיימים אותו:
פרשתנו מלמדת אותנו שאדם לא מפסיק להתחנך כשהוא כבר לא נער, אבל את השיעור הזה צריך ללמוד דווקא בנעורים:
מי יכול להרשות לעצמו באמת להגיד "קדושה אני מבקש"? בשביל זה נצטרך להגדיר מהי "קדושה":
מה הקשר בין הטעות של דוד בהעלאת ארון ה' לבין הטעות של נדב ואביהו? על האיזון בין השכל לרגש:
חרוסת לא קונים - חרוסת מכינים! על החוסן והדבקות המדהימה בעם ישראל בתקופה הקשה במצרים.
לבקשתכם, השבוע אחרוג ממנהגי ובמקום לעסוק בפרשת השבוע אעסוק בדיני פסח שחל במוצאי שבת קודש. מתי אוכלים בשבת? מה אוכלים לסעודה שלישית? איך עושי
פרשת העגל ותפילתו של משה מציגים לנו צדדים חזקים במשה רבנו ואת התכונות שהופכות אותו למנהיג ייחודי.
"כל החרדים הם ככה" "כל החילונים הם כאלה". המגילה מראה לנו את הסכנה והחסרונות הרבים שבהכללה ועל הדרך הנכונה להסתכל על הכלל.
האם תמיד רע לשנוא? הפרשה מלמדת אותנו שלפעמים יש שנאה מותרת, אך גם איך לא לשכוח את צלם האנוש שלנו ולעזור גם ובמיוחד לשנואים שלנו. על ההבדל בי
יתרו מציע למשה לייעל את מערכת המשפט בעם ישראל ולמנות שרי אלפים, מאות ועשרות. אבל חוץ מהיעילות, ישנו ערך נוסף בכך שמעורר בנו השראה עד היום.
"והיו רואים זה את זה" מפורש בפרשתנו שבקריעת הים כל שבט הלך במין שביל משלו אך עדיין היו יכולים לראות זה את זה. אבל ידוע לנו שה' לא משנה את הט
למה להגיד "כחצי הלילה"? למה לשנות את דברי ה'? מה כל כך חשוב?
לכל אחד יש מיצרים שהוא צריך לצאת מהם. הפרשה מלמדת אותנו להסתכל פנימה ולשאול "האם גם הלב שלי כבד"?
"אכן נודע הדבר" מה משה רבנו הבין כאן על הגורם למצב הנוכחי של עם ישראל תחת מצרים? מה עוזר למשה רבנו להבחין בכך?
מה ראה יעקב ברוח הקודש על אפרים ומנשה? ומה היתה נחמת יוסף אליו שמלווה אותנו עוד בגלות הנוראה ועד היום?
יוסף מכה את האמת בפרצוף של אחיו אך מכיר בעובדה שכל התלאות שלו היו חלק מתכנית גדולה יותר. "מה הפסוק שלי ?" זו לא שאלה סתמית של התחברות לחלק מ
"גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמיים" (ברכות ח' א') בפרשתנו אנו נתקלים בהתנהגות המוזרה של יעקב אבינו בעת שליחת בניו להציל את אחיהם שמעון,
"הקב"ה נמצא בכל מקרום אליו תתן לו להיכנס" את המשפט הזה אנחנו לומדים כבר מיוסף הצדיק דרך סיפור חנוכה והמכבים ועד לברכה המוכרת בסוף כל מפקד של
"תפילות אבות תקנום" והפעם - תפילה מתוך צרה. הבסיס לתפילה של יעקב אבינו היא "קטנתי", לא מגיע לי כלום יותר. מה העניין בבסיס כזה לתפילה? ולמה ד
איך הסולם שמוצב ארצה וראשו מגיע השמימה מבטא תפילה? מה התפקיד שלנו בתפילה?
תפילה - אמצעי או מטרה? למה ה' מונע מאימותינו הקדושות בנים? מדוע ה' נעתר ליצחק? ומה זה בכלל "ויעתר"?
