ישנה אמירה בנוגע לתפילתו של משה רבנו שאיני יודע מה מקורה והיא בעייתית מאוד בעייני:
מהי באמת שנאת חינם? למה דווקא היא מביאה חורבן?
מתוך סידרת השיעורים לקראת שנת השמיטה: כיצד נטפל בגינה הביתית?
מה כל כך חמור בבקשת בני גד וראובן שמצדיק את הכינוי "אנשים חטאים"?
פרשתנו מראה לנו מה התכונה שהופכת את יהושוע לראוי להיות ממשיך דרכו של משה רבנו כמנהיג עם ישראל בכניסתו לארץ:
על השיעור החשוב שלמדו דור באי הארץ באחד מהאירועים הקשים לפני הכניסה והקשר לי"ז תמוז:
חז"ל מפרשים שאהרן הכהן היה מביא שלום בין אנשים בכך שהיה אומר לכל צד שהשני מצטער גם אם לא היה באמת. האם מותר לשקר כדי להשכין שלום?
השבוע אנו רואים שלפעמים הצעד החכם יותר הוא לא תמיד לתמוך בכיוון של בן או בת הזוג אלא להיות "עזר כנגדו":
עונש של ארבעים שנה במדבר?! למה כל כך הרבה? ומה הקשר לנסכים והפרשת חלה?
דרך סיפור מסבי זצ"ל אפשר להבין רעיונות חינוכיים חשובים מאוד העולים מפרשתנו:
פרשת קרבנות הנשיאים מוכרת לנו כפרשייה החוזרת שוב ושוב ושוב על עצמה. למה התורה לא מקצרת?
האם צריך ללמוד תורה או מספיק לתמוך באחר הלומד?
"וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ" אחדות ואחרית לאומית זה אידיאל יפה אך קשה מאוד לשמור. פרשתנו ושנת השמיטה מלמדות אותו איך מקיימים אותו:
פרשתנו מלמדת אותנו שאדם לא מפסיק להתחנך כשהוא כבר לא נער, אבל את השיעור הזה צריך ללמוד דווקא בנעורים:
מי יכול להרשות לעצמו באמת להגיד "קדושה אני מבקש"? בשביל זה נצטרך להגדיר מהי "קדושה":
זכינו לארח את הרב פרץ איינהורן בישיבתו וזכינו עוד יותר לשמוע שיעור מפיו!
מה הקשר בין הטעות של דוד בהעלאת ארון ה' לבין הטעות של נדב ואביהו? על האיזון בין השכל לרגש:
חרוסת לא קונים - חרוסת מכינים! על החוסן והדבקות המדהימה בעם ישראל בתקופה הקשה במצרים.
לבקשתכם, השבוע אחרוג ממנהגי ובמקום לעסוק בפרשת השבוע אעסוק בדיני פסח שחל במוצאי שבת קודש. מתי אוכלים בשבת? מה אוכלים לסעודה שלישית? איך עושי
פרשת העגל ותפילתו של משה מציגים לנו צדדים חזקים במשה רבנו ואת התכונות שהופכות אותו למנהיג ייחודי.
"כל החרדים הם ככה" "כל החילונים הם כאלה". המגילה מראה לנו את הסכנה והחסרונות הרבים שבהכללה ועל הדרך הנכונה להסתכל על הכלל.
האם תמיד רע לשנוא? הפרשה מלמדת אותנו שלפעמים יש שנאה מותרת, אך גם איך לא לשכוח את צלם האנוש שלנו ולעזור גם ובמיוחד לשנואים שלנו. על ההבדל בי
יתרו מציע למשה לייעל את מערכת המשפט בעם ישראל ולמנות שרי אלפים, מאות ועשרות. אבל חוץ מהיעילות, ישנו ערך נוסף בכך שמעורר בנו השראה עד היום.
"והיו רואים זה את זה" מפורש בפרשתנו שבקריעת הים כל שבט הלך במין שביל משלו אך עדיין היו יכולים לראות זה את זה. אבל ידוע לנו שה' לא משנה את הט
למה להגיד "כחצי הלילה"? למה לשנות את דברי ה'? מה כל כך חשוב?
לכל אחד יש מיצרים שהוא צריך לצאת מהם. הפרשה מלמדת אותנו להסתכל פנימה ולשאול "האם גם הלב שלי כבד"?
"אכן נודע הדבר" מה משה רבנו הבין כאן על הגורם למצב הנוכחי של עם ישראל תחת מצרים? מה עוזר למשה רבנו להבחין בכך?
מה ראה יעקב ברוח הקודש על אפרים ומנשה? ומה היתה נחמת יוסף אליו שמלווה אותנו עוד בגלות הנוראה ועד היום?
יוסף מכה את האמת בפרצוף של אחיו אך מכיר בעובדה שכל התלאות שלו היו חלק מתכנית גדולה יותר. "מה הפסוק שלי ?" זו לא שאלה סתמית של התחברות לחלק מ
"גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמיים" (ברכות ח' א') בפרשתנו אנו נתקלים בהתנהגות המוזרה של יעקב אבינו בעת שליחת בניו להציל את אחיהם שמעון,
"הקב"ה נמצא בכל מקרום אליו תתן לו להיכנס" את המשפט הזה אנחנו לומדים כבר מיוסף הצדיק דרך סיפור חנוכה והמכבים ועד לברכה המוכרת בסוף כל מפקד של
"תפילות אבות תקנום" והפעם - תפילה מתוך צרה. הבסיס לתפילה של יעקב אבינו היא "קטנתי", לא מגיע לי כלום יותר. מה העניין בבסיס כזה לתפילה? ולמה ד
איך הסולם שמוצב ארצה וראשו מגיע השמימה מבטא תפילה? מה התפקיד שלנו בתפילה?
תפילה - אמצעי או מטרה? למה ה' מונע מאימותינו הקדושות בנים? מדוע ה' נעתר ליצחק? ומה זה בכלל "ויעתר"?
"יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים" מה הופך תפילה לאמיתית וכנה? מה הייחוד של שיחה עם ה' דווקא באמצע היום?
אחרי זמן רב שלא היינו בישיבה, זכיתי לעמוד שוב מול התלמידים. דיברנו השבוע על הערך בלימוד תורה ועל הזכות ללמוד גם מתוך קושי והגבלות.
דבר תורה קצר על אורחות החיים הנלמדות ממגילת אסתר
רבות מדובר על גודל הישועה שנעשתה באמצעות אסתר, אך ישנה גם טרגדיה גדולה שמעצימה את הישועה.
כל הציווים לבניית המשכן נאמרו "ועשית", אבל דווקא בציווי לבניית הארון נאמר "ועשו" ברבים. למה?
מדוע עבד עברי שמכר עצמו לעבדות לא נרצע מראש? למה רק אחרי שמוכר עצמו פעם שניה?
מדוע פרשת עבד עברי מופיעה מיד אחרי מתן תורה? למה עוברים ממעמד כל כך חשוב וגדול לעיסוק בעבד נרצע?
על הגילויים החדשים של יתרו, אך גם של משה רבנו.
מה פשר הסעודה שערכו ליתרו? למה זה כל כך חשוב? מהו הקושי הגדול של המתגיירים?
רש"י מפרש שארגון מערכת המשפט ע"י יתרו נעשה יום לאחר יום הכיפורים - מתן תורה. אבל למה? ולמה לכתוב פרשה זאת כאן?
עם ישראל מקבל את התורה בהר סיני במאורע רוחני גדול, אך 40 יום אחר כך נופלים בנפילה הגדולה ביותר בהסטוריה של העם היהודי. למה זה קרה?
מידי בוקר, הרב נחום נריה מעביר שיעור קצר על פרשת השבוע לתלמידים בישיבת "תורה בציון" לתרומות והקדשת השיעור אנא פנו במייל ל akkvaa@gmail.com
מידי יום ראשון, הרב יצחק נריה מעביר לבני הישיבה שיעור ב"אורות התורה" לתרומות והקדשת השיעור אנא פנו במייל ל akkvaa@gmail.com
יציאת מצרים היוותה סמל לחרות לעולם כולו, אך יש בכך גם סכנה. מידי בוקר הרב נחום נריה מעביר שיעור קצר על פרשת השבוע לתלמידים בישיבת תורה בציון
"כל אדם שיש בו יראת שמים, דבריו נשמעין" האומנם? מידי יום ראשון, הרב יצחק נריה מעביר לבני הישיבה שיעור ב"אורות התורה. להקדשה akkvaa@gmail.com
ראש הישיבה - הרב נחום נריה שליט"א, דיבר אל תלמידי הישיבה "תורה בציון" על האנטישמיות הגואה בעולם ועל מפגש נשיאי העולם בירושלים.
שיעור כללי מפי הרב נחום נריה בעיון בבא קמא.
מידי בוקר, הרב נחום נריה מעביר שיעור קצר על פרשת השבוע לתלמידים בישיבת "תורה בציון"
מידי יום ראשון, הרב יצחק נריה מעביר לבני הישיבה שיעור ב"אורות התורה"
מידי יום ראשון, הרב יצחק נריה מעביר לבני הישיבה שיעור ב"אורות התורה". בשיעור זה הרב מדבר על תחושת הכלליות בעם ישראל.
מידי יום ראשון, הרב יצחק נריה מעביר שיעור באורות התורה לתלמידים בישיבת "תורה בציון"
מידי שבוע ביום ראשון, מעביר הרב יצחק נריה שיעור באורות התורה לתלמידי הישיבה.
מידי שבוע, ראש הישיבה הרב יצחק נריה, מעביר לתלמידי הישיבה שיעור בענייני דיומא והפרשה.
שיעור של הרב יצחק נריה, ראש ישיבת "תורה בציון" וראש קרן "אחד לאחד".
