דבר השבוע

קריאת שמע של בלעם: בגמרא במסכת ברכות י"ב: אמר רבי אבהו בן זוטרתי אמר רבי יהודה בר זבידא: בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע, ומפני מה לא קבעוה - משום טורח צבור. מאי טעמא? אילימא משום דכתיב בה: אל מוציאם ממצרים - לימא פרשת רבית ופרשת משקלות דכתיב בהן יציאת מצרים! - אלא אמר רבי יוסי בר אבין: משום דכתיב בה האי קרא: כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו. והשאלה כיצד רצו לקבוע את פרשת בלעם עם כל חשיבותה שתהא שקולה כמו קריאת שמע שהיא מיסודות האמונה? ואם זה כל כך חשוב מדוע היינו זקוקים לשמוע זאת בצורה עקיפה מקללה שלבסוף נהפכה לברכה? הדמיון לקריאת שמע הוא ציון זמן שכיבה וקימה שמופיע בשתי הפרשות. המהרש"א מביא שיש פסוק נוסף המדבר על שכיבה וקימה בפרק כג הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה: ורש,י מפרש פסוק זה: "הן עם כלביא יקום וגו' - כשהן עומדים משנתם שחרית, הן מתגברין כלביא וכארי לחטוף את המצות, ללבוש טלית לקרוא את שמע ולהניח תפילין: לא ישכב - בלילה על מטתו עד שהוא אוכל ומחבל כל מזיק הבא לטרפו. כיצד, קורא את שמע על מטתו ומפקיד רוחו ביד המקום, בא מחנה וגייס להזיקם, הקב"ה שומרם ונלחם מלחמותם ומפילם חללים. לפי זה אפשר להסביר שבלעם גילה את התוצאות הברוכות שנובעות מקריאת שמע שבזכותם אנו מוגנים ע"י הקב"ה וזאת רצו חכמים להוסיף לקריאת שמע נכדי שנדע את גודל מעלת ק"ש שמחוללת נסים ואת זה רואה דווקא מי שבא מבחוץ. אך לבסוף לא קבעו זאת כדי שנתפלל לשמה ולא בגלל התוצאות של מצוה חשובה זו (בדומה לכך מסביר הרב קוק בעין איה שטורח ציבור הכוונה שרוב הציבור לא יטרח להעמיק במשמעות של פרשת בלעם ויכול לבא לידי מכשול)
קיראו עוד

זמני תפילה בישיבה

7:00 שחרית
15:00 מנחה
20:15 ערבית